לצאת ממדרגת עם הארץ

למדתי וכך נראה לי, שלהיות במדרגה של עם הארץ פירושו הפנימי הוא שתהיה איזושהי איבה בלב. לפעמים היא כבויה, אבל היא עדיין שם, בפוטנציה.

"ומאן תנא דחייש לאיבה רבי יוסי היא" – מיהו התנא שחושש לאיבה? רבי יוסי. התנא הקדוש רבי יוסי זיע"א הוא זה שלא רצה שתהיה איבה בעם ישראל. שאם יבוא עם הארץ לתת את קרבנות הקודש שלו בכלים שעומדים בספק אז אותם אלו המקפידים על ההלכה צריכים כן לקחת ממנו ומכליו. על אף שמבחינתם הכלים טמאים לגמרי.

אמנם, כשזה נוגע לתרומה לכהנים, אז מנתבים את האיבה בכדי שלא תתפרץ, אומרים לו לאותו עם הארץ – "לך לכהן אחר ותן לו את תרומתך." ואותו הכהן הוא גם כן במדרגת עם הארץ כמותו. ולו – לא אכפת לו. האיבה מנותבת, לא מתפרצת. עם זאת – היא עדיין שם, כבויה וחבויה בתוכו.

אבל אם נגיד לו "לך אתה וכליך. כל זה אינו טהור!" אז תגובתו תהיה "וכי אין אנו מבני ישראל שאינכם מאמינים אותנו? מה יש לכם?! הכל פה טהור!" ובליבו תתפרץ איבה. ואת זה רבי יוסי רוצה למנוע.

איך יוצאים ממדרגת עם הארץ

"דאי עם הארץ מי ציית לך ומי אתי קמן למשאל טעמא" מפירושו הקדוש של רש"י זיע"א במסכת חגיגה דף כב' עמוד א'. עם הארץ הוא בכלל לא מגיע לפני התלמיד חכם לשאול והוא בכלל לא מציית לדברי חכמים. בגלל זה בתוך ליבו ישנה איבה. כשהיו אומרים לו – "שמע, הכלים שלך לא בשבילנו. זה לא לרמת הטהרה שלנו" הוא היה מגיב ואומר "אוקי. אין בעיה. מה שתגידו. ובלבד שיהיו כל מעשיי לשם שמים" במקום להתעצבן ולומר טענות כמו "וכי אין אני יהודי, וכל כליי טהורים" וכיו"ב. אז הוא היה יוצא ממדרגת עם הארץ על אף שעדיין אינו בקיא בהלכה במאה אחוז.

אך כדי לצאת ממדרגת עם הארץ באמת צריך את שני הדברים העיקריים שרש"י מונה – לבוא לפני הצדיק לשאול ספקותיו ולציית לדבריו כאשר יאמר. ממילא גם תתבטל האיבה שבליבו.

איבה היא שגעון

כשהאיבה חלילה, מתפרצת החוצה, יכול כל אחד לבנות לעצמו במה ולשרוף לעצמו פרה אדומה ועוד כל מיני טעויות ושגיאות חמורות רחמנא לצלן. וכל זה בגלל שהמעשים מונחים עוד בחיצוניות, כשמחפשים פידבק חיובי מבחוץ – "קבלו את כליי לקודש". ואם לא יקבלו? ואם יגידו לך שזה לא ברמת טהרה מספיק גבוהה? אז מה, תפגע? תתחיל לעשות שטויות? תתחיל לטעון בתמיהה שאינך יהודי? אין דרך אחרת להנצל מזה אלא רק על ידי אמונת חכמים. הדרך היחידה להתקרב אל הפנימיות שלנו, כך שגם המעשים שלנו יבואו מתוך פנימיות ולא נתרגש מביקורות שבאות עלינו היא אך ורק אמונת חכמים. זה מבטל את האיבה מהלב, זה מעלה אותנו ממדרגת עם הארץ, אנחנו מתחסנים מביקורות, המעשים שלנו יהיו לשם שמיים ואנחנו יכולים באמת להתקרב לקב"ה ולעשות תשובה אמיתית.

ואלו הם דברי רבינו הקדוש בשיחות הר"ן שיחה סז' :

מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וּמְצַיֵּת לְדִבְרֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ. כִּי עִקַּר שִׁגָּעוֹן שֶׁל כָּל הַמְשֻׁגָּעִים הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מְצַיֵּת וְשׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל.
כִּי הַמְשֻׁגָּע, אִם הָיָה שׁוֹמֵעַ וְצַיָּת לְדִבְרֵי אֲחֵרִים שֶׁהֵם הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מְשֻׁגָּע כְּלָל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי רוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן שֶׁלּוֹ נִדְמֶה לוֹ בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ קָרוּעַ וּלְהִתְגַּלְגֵּל בָּאַשְׁפָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִדַּרְכֵי הַשְּׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹמֵר לוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אִם הָיָה מְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דַּעַת הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְבַּטֵּל כָּל הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁלּוֹ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשִּׁגָּעוֹן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב:

יהי רצון שאזכה לחזור בתשובה שלימה באמת ולזכות לאמונת חכמים באמת. אמן כן יהי רצון.

הכרת הטוב

לכל תומכינו, מכרינו וידידנו על תרומתכם והשתדלותכם בהפצת המעיינות חוצה, הן הן ספרי רביז"ל. זכות רבינו הקדוש תגן עליכם ובעדכם ותזכו לראות ישועתכם הקרובה ממש עין בעין.

לוגו אב"י הנחל נתניה